תתחילו ללמד את ילדכם מהו כסף.

בטור זה אסביר מדוע אין לי ספק שיש להתחיל את החינוך לכלכלה וניהול כספים בגיל צעיר. בעולמנו, תעשיינים מתייחסים לילדים ולנוער קהל צרכנים שיש לפנות אליו, לטפח אותו ולהטמיע בו הרגלי קניות כבר מגיל צעיר משום שאלו צרכני העתיד שהרגלים אלו שלהם יישארו איתם בכניסתם לגיל הבגרות הטומן בחובו את "הכסף הגדול" עבור התעשיינים.

אנו ההורים, אחראיים לספק לילדינו את ארגז הכלים הטוב ביותר לחיים, להנחיל להם כבר בגיל צעיר התייחסות ערכית לכסף ולהקנות להם כלים לטיפול בכספם, לא משנה אם מקורו בכסף כיס מאיתנו או בעבודה קשה. שאי אפשר להתעלם מהעובדה שבעולם בו הילדים שלנו גדלים ישנם הרבה מאד מושגים הקשורים בכלכלה ובניהול פיננסי, שאם לא יתמצאו בו אזי דרכם סלולה לכלכלה שגויה ולא מושכלת.

אשתף אתכם בסיפורי האישי שלי מול ביתי בת ה17 המקבלת ממני דמי כיס חודשיים בסך 400 שקלים. ההגבלה הזו של סכום חודשי המקביל למשכורת מבהיר לביתי כי אני מצפה ממנה להסתדר עם סכום זה במשך חודש שלם ולא לבוא אלי בבקשות נוספות לדמי כיס בכל שבוע. היא מנהלת את כספה הפרטי ובעזרת מספר עצות והכוונה נכונה, היא מכינה את עצמה לניהול נבון ומושכל של משק הבית הפרטי שלה בעתיד.

לדמי הכיס לנוער הגדרתי ארבע מטרות:

1. חינוך להתנהלות אוטונומית - הילד לומד בהדרגה לתעדף את רצונותיו לגבי קניות ועם הזמן לומד לקבל החלטות נבונות.
2. חינוך לתודעה צרכנית – כאשר מדובר בכסף אישי, הילד מפתח את הכישורים האישיים הנחוצים על מנת לבצע סקר שוק והשוואת מחירים וכך לומד כמה עולים מוצרים אותם הוא מעוניין לרכוש.
3. חינוך לגבולות ודחיית סיפוקים -  במידה והילד אינו מתכנן נכון את הוצאותיו הוא נושא בתוצאות שהן להישאר ללא תקציב לחודש זה. שיעור זה נעשה ללא התערבות הורים, אך דורש מהצד המממן לעמוד על תאריך "כניסת דמי הכיס".
4. מודעות ליוקר המחייה – הילד מפתח את היכולת לבחון את הוצאותיו בגין מוצרי מזון, בילוי, רכישת טלפון סלולארי, גדג'טים למיניהם, משחקי מחשב ועוד.

בעת מתן דמי כיס בפעם הראשונה, רצוי להסביר לילד בקצרה על עקרונות הוצאת הכסף ולהסביר שגם בקניות יש צורך לעשות סדר עדיפויות. יש להקנות לילדים עקרונות אשר יכולים לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים: ליווי והדרכה, ייעוץ ובדיקה, הדרגתיות (מתן דמי כיס ליום ואחר כך ליומיים, לשבוע, ולא מיד לחודש). על ההורה לבדוק את אופן הוצאת הכסף ולכוון את הילד להתנהלות נבונה, שכן חינוך כלכלי נבון יכין אותם לעתיד בטוח יותר.

מנגד, מערכת החינוך ובתי הספר לא מגבים עדיין גישה כלכלית ליבראלית בין הורה לילדיו. במדינה שבה רוב האוכלוסייה הבוגרת מתמודדת עם קשיי פרנסה, ברמה כזו או אחרת, אינסוף תשלומים, משכנתאות, מיסים גבוהים, שכר לימוד גבוה להשכלה גבוהה וכדומה, היה ראוי שמערכת החינוך תיקח על עצמה חלק מהמשימה החשובה של הכנת ילדים לחייהם הבוגרים. שיעור כלכלה חובה החל מחטיבות הביניים היה תורם לא פחות להשכלתם של הילדים מאשר שיעורי ההיסטוריה, תנ"ך או חינוך גופני. אך עד שזה יקרה, התפקיד מוטל עלינו, ההורים.

ראוי לחשוף את ילדינו למושגים כמו "חוזה" או "הסכם", מה פירושו, או איך מבינים את ההוראות, התנאים, החובות והזכויות החבויות בעמודים הרבים העמוסים במלל (מקדימה ומאחורה). כדאי להביא לדוגמא חוזה שכזה ממוסד כזה או אחר שקרוב אל ליבם, כמו חברה סלולארית או אתר קניות באינטרנט. חשוב שנקנה לילדינו הרגלים יעילים לחשיבה צרכנית נבונה והתנהלות להתחייבויות כספיות כך שיבינו את העול הכספי העומד מאחורי כל החלטת רכישה המלווה בחתימה על מסמך מחייב.

לזאת זאת, ילדים חייבים ללמוד לחוש מהו "כסף", בעתיד הם יצטרכו ללמוד לשלוט בהוצאותיהם ובחלוקה נכונה של הכנסתם. אין צורך ללמדם לקרוא ולשנן דוחות כספיים של חברות ומערכות ציבוריות, אך יש בהחלט צורך ללמדם מושגים כגון: מהו כרטיס אשראי, שקים, ריבית וחשבון עו"ש. מהו אותו מכשיר בקיר סניף הבנק שמספק כסף מזומן, מה זה בורסה, שוק ההון, נדל"ן, שכר דירה ורכישת דירה, חיסכון כללי, חסכון באמצעות נדל"ן, השקעה ועוד הרבה מושגים וחשובים שילדים נחשפים אליהם בתקשורת.

כאשר ילדינו מתגייסים לצבא אנו משתדלים לא להחסיר מהם ולו את הדבר הפעוט ביותר על מנת להתמודד בצורה יעילה יותר עם השרות. אך ביום השחרור ילדינו נמצאים למעשה כבר בנקודת זינוק חשובה בחיים, הם נפגשים לראשונה עם "החיים האמיתיים", ובנקודה זו ניתן לראות מהי ההשפעה של בחירותיהם הכלכליות. בהמשך, בזמן הלימודים ולאחר מכן בעת הפיכתם לשכירים, הם קובעים למעשה את מסלול חייהם ומבצעים שיקולים פיננסים המבוססים על החינוך הכלכלי שקיבלו בצעירותם. בתקופה זו הם מקבלים החלטות שיהוו למעשה את מפת הדרכים של המשך חייהם ויהוו את הבסיס לאיכות חייהם.

בשלב בו ילדנו מחליטים להתמסד ולהקים משפחה, הפעולה הקריטית, המשמעותית והכבדה ביותר אליה הם נחשפים היא רכישת דירת חלומותיהם. בשלב זה היינו רוצים שיהיו כבר מצוידים בידע והגישה הנכונים בכדי להתמודד בצורה מושכלת עם ההשלכות של לקיחת משכנתא, הוצאות מחייה, חסכון, והערכות נכונה ונבונה לעתיד לבוא. בבגרותם, אם יש להם מטען חינוכי כלשהו ואף למעלה מזה, בתחום הפיננסי, תהיה להם יכולת לבחון בצורה נבונה ולהחליט לגבי נושאים כדון חסכון, גובה הריביות, המסלול והתקופה האופטימאלית, העיתוי הטוב ביותר לרכישה, ועוד.

זאת לעומת מצב בו ילדנו מתחילים את ההכרות שלהם עם העולם הפיננסי בשלב מאוחר בחייהם ונדרשים ללמוד על בשרם ודרך טעויות, לעתים קריטיות, שעליהם לעשות על מנת ללמוד את מה שיכולנו לעזור להם ללמוד בצעירותם.

כיום ישנם מכשירים פיננסיים משוכללים למדי. אם ילדינו לא ידעו עליהם לא יוכלו לבחור בהם ולבטח יצטערו על כך משום שמה שחשוב בתחילת החיים הוא לבנות הון עתידי שיאפשר לכל אחד לחיות מבלי להזדקק לקצבה מאת גופים ממשלתיים. כמובן שאלו הנחשפים לעולם הפיננסי והנדל"ני בעודם צעירים, עשויים להגדיל משמעותית את מינוף הכסף שלהם ובכך לגרום לצבירת הון אישי.

בישראל, התשלום בגין הוצאות דיור (משכנתא ו/או שכירות) אינם יכולים להיות יותר משליש מההכנסה של זוג הורים. ההוצאה הינה אדירה, וברוב המקרים והיא שוללת אפשרויות רבות אשר פוגעות באיכות חיי המשפחה. חשוב להבין שאחוזי המשכנתא הוא מרכיב קריטי באנטרוול של עשיריות אחוזים, וחשוב לקחת זאת בחשבון בהיערכות מבחינת ההוצאות החודשיות. חשוב לזכור כי 0.5% הבדל בריבית המשכנתא לטווח של 20 שנה יוצר שלוש שנים של החזרים מיותרים, ולכן צריך להתחיל בחינוך ה "זאטוטים" עוד בצעירותם, לא רק כיצד לחסוך אלא אף כיצד למנף ולהרוויח כסף.

הטיפ שאני מאמין בו ומחנך על פיו את ילדיי הוא כי ההכנסה צריכה להיות מחולקת לשלושה חלקים: 
הוצאות כלליות, חיסכון והשקעות, פנסיה וגמלה. על כל חלק כזה, ראוי שאתם כהורים תפיקו שיקול דעת בנוגע לתזמון ומינון החשיפה למושגים, תהליך הלמידה ומעקב אחרי ההחלטות של ילדיכם.