"יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב." (משלי יג, ז) אפשרות אחת - היא, שמחברי הספרים הללו הם לא באמת עשירים, אלא רק מתחזים. ככתוב "יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב." (משלי יג, ז), הטעיות מסוג זה היו כבר בזמן התנ"ך כך שאנשים שנחשבו לעשירים, היו למעשה שקועים בחובות גדולים, ואנשים שנחשבו לעניים, היו למעשה בעלי הון ורכוש רב. קרי אחת המשמעויות של בניין התפעל היא העמדת פנים; לפי זה, מתעשר = מעמיד פנים שהוא עשיר; מתרושש = מעמיד פנים שהוא רש. אפשרות שנייה - ייתכן גם שהם באמת עשירים, אבל הם לא באמת התעשרו מהשיטות שהם כתבו עליהן בספר, אלא ממכירת הספר, אך גם אם נניח שהם באמת התעשרו בזכות השיטות שהם ממליצים עליהן, אין זה אומר שהשיטות שלהם מתאימות לאחרים. "חָכָם בְּעֵינָיו אִישׁ עָשִׁיר, וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶנּוּ" (משלי כח, יא) חכם בעיניו איש עשיר = אדם שהצליח להתעשר, נוטה להחמיא לעצמו ולייחס את ההצלחה שלו לחכמתו. הוא הרי עשה בדיוק את הבחירות הנכונות - קנה את הנכסים הנכונים, השקיע במניות הנכונות, בחר את מקום העבודה הנכון, וכו' למעשה, יש הרבה אנשים שעשו בחירות הגיוניות באותה מידה, אבל לא הצליחו להתעשר. מדוע? כי מבחינהסטטיסטית, בקבוצה מספיק גדולה של אנשים, גם אם אנשים עושים בחירות אקראיות לחלוטין, מספר קטן מהם יצליחו להתעשר (בשפה עממית אומרים ש"היה להם מזל"). לדוגמה, אם יש מיליון מניות בבורסה, ואחת מהן עומדת להכפיל את ערכה פי 100, אז מי שיקנה אותה יתעשר, הסיכוי לבחור במניה זו באקראי הוא 1 למיליון, סיכוי מאד נמוך, אבל אם 100 מיליון איש משקיעים בבורסה, גם אם הם עושים בחירות אקראיות לחלוטין, חלק מהם יבחרו במניה זו ויתעשרו, ויגידו לעצמם "איזה שכל יש לנו, בחרנו בדיוק את המניה הנכונה..." (בוא נכתוב על זה ספר). כך הדבר גם לגבי דרכים אחרות להתעשרות. הבעיה מתחילה כשאדם לא מסתפק במחמאות עצמיות, אלא גם חושב שהוא חכם אשר יודע ללמד ומחליט לכתוב ספר כדי ללמד את האחרים "איך להתעשר". הוא מספר להם על הבחירות שעשה, אבל הוא לא מספר להם על כל שאר האנשים שעשו בחירות הגיוניות באותה מידה ולא הצליחו להתעשר. רוב האנשים שיקנו את הספר וישתמשו בשיטות שלו, לא יצליחו להתעשר, אבל הם לא יפרסמו את זה, כי כמו בסיפור "בגדי המלך החדשים", אף אחד לא רוצה שיחשבו שהוא הטיפש היחיד וכך אנשים ממשיכים לקנות את הספר וממשיכים להעשיר את המחבר. הנפגעים העיקריים מספרים כאלה הם אנשים עניים, שמרוב ייאוש מוכנים אפילו לשלם כסף כדי לקבל מתכון ליציאה מהעוני. הם קונים את הספר, משקיעים כסף בשיטות שכתובות בו, ונעשים עוד יותר עניים. ולכן מייעץ לנו ספר משלי: ודל מבין יחקרנו = משמע אדם דל הרוצה לנהוג בתבונה, לא יאמין לעשיר שטוען שהוא חכם, אלא יחקור היטב את טענותיו, כדי לראות האם הוא באמת התעשר כתוצאה מחכמתו הרבה, או שרק "היה לו מזל". |