חמישה דברים חיוביים: 1. אני אוהב את גישתו של קיואסקי בשאלה כיצד להגיע לעצמאות כלכלית בשלבי חייך הראשונים. קיואסקי הוא אחד משלנו. לפעמים אומר את מה שמרביתנו אינם אומרים ולפעמים נכשל בלומר את מה שמרביתנו כן אומרים. יחד עם זאת הוא מפנה את מירבהאנרגיות שלו כדי להתמודד עם שאלות פיננסיות בסיסיות.הוא מציע לאנשים המתוסכלים מהעבודה הקונבנציונאלית ומחוקי הכסף דרך חשיבה אחרת ומתגמלת. זהו דבר טוב, ובהתחשב בעובדה שהוא מציע עזרה ממשית לאנשים אלה, עלינו להכיר בתרומתו זו. 2. אני אוהב את העובדה שקיואסקי שולל את מרבית הגישות הפיננסיות המקובלות. קיואסקי מפרק דברים.הוא דוחה את הגישה הגורסת לקבל חינוך טוב, להשיג עבודה בטוחה, להימנע מחובות, ולהשקיע לטווח רחוק.כשלעצמי, אינני חושב שהוא תמיד צודק כאשר הוא מבקר את הגישה הזו.יחד עם זאת אני חושב שהוא משרת מטרה חיובית בכך שהוא מעלה שאלות לגבי רעיונות שכה רבים שמים בהם את מבטחם. רעיונות המושרשים במציאות ריאלית יחזיקו מעמד בהתקפותיו של קיואסקי. רעיונות שלא מגיע להם ליפול אך קיואסקי החיש את קיצם, מגיע להם שיפלו מוקדם מהצפוי. 3. אני אוהב את גישתו היזמית של קיואסקי. אחד מיוזמותיו של קיואסקי הייתה למכור משחק המלמד אתגישתו לניהול כספים, וכמובן לפרסם את המשחק בספרו. המשחק בא לטובת אלה שאין להם רצון או זמן לקרוא את הספר ומעדיפים לקבל מידע בדרך של משחק.אין בכך שום רע. הספר הפך בידי קיואסקי לכלי פרסומי כדי למכור מוצרים ושירותים נוספים. ישנם הרבה אנשים שיתנגדו לשלם 20$ תמורת הספר אך בהחלט יהיו מוכנים להיפרד מ 100$ כדי לקבל את אותה אינפורמציה שבספר.אם יש כאלה שרוצים יותר לקבל אינפורמציה דרך משחק מאשר דרך ספרים, למה שקיואסקי לא יספק את מבוקשם? 4. אני אוהב את יכולתו של קיואסקי להניע אנשים לדבר. סופר לא תמיד צריך לספק תשובות לכל השאלות שהוא מעלה בספרו.לפעמים סופר עושה טוב בזה שהוא גורם להתחלתו של דיון.שיטת ניהול הכסף הותיקה איננה עובדת, אנשים לא חוסכים ביעילות, אנשים לא משקיעים ביעילות –משמע שיש צורך בשינוי.קיואסקי לא מספק את התשובות לכל השאלות.אבל בשאלותיו הוא גורם להתפתחותו של דיון המביא אחרים להעלות רעיונות חדשים.זהו דבר חיובי.לדעתי אנו נמצאים בתקופת מעבר בחשיבתנו כיצד לנהל את כספנו ביעילות.הגישה הישנה שגרסה: מצא עבודה והחזק בה והכול יהיה בסדר, איננה נכונה יותר.לכן אני סבור שזו הסיבה מדוע יש צמא כה רב לתובנות שקיואסקי מעלה.אני סבור כי הדיון לו גורם קיואסקי בתובנותיו הוא חיובי. 5. אני אוהב את ההבחנה שעושה קיואסקי בין נכסים לבין התחייבויות. קיואסקי עולה על נקודה חשובה כאשר הוא מבחין בספרו אבא עשיר אבא עני בין נכסים לבין התחייבויות.יחד עם זאת לדעתי אינו עושה את ההבחנה בבהירות ובעומק מספיקים.למרות שהוא בדרך הנכונה בהדגישו שלעצם ההבחנה בין נכסים להתחייבויות יש אכן משמעות.אני מקווה שנמשיך לדון בהבחנה זו ביתר בהירות ועומק בכל הדיונים שיעשו בחבר המנהלים של כל חברה בימים, בשבועות, בחודשים ובשנים הבאות. חמישה דברים שליליים: 1. אינני אוהב את קיואסקי משום שהוא מקניט. קראתי רבים מספריו של רוברט קיואסקי ואף התפתיתי לרכוש עוד מהם. הוא מפזר הבטחות לאורך פרקי ספריו להגיע לעיקר תוך מספר עמודים, פרקים וספרים, אך איננו עומד בהבטחתו. זה מתסכל ומציק. להשקפתי, יש משהוא שימושי בקריאת ספריו.אולם אין צורך בכל כך זמן ומאמץ כדי ללמוד את אותו משהוא שימושי. |
|
מרכיב ההקנטה באבא עשיר אבא עני גבוה מידי להערכתי.הוא גבוה גם בשאר ספריו. המלצתי לרוברט קיואסקי אולי כבר תגיד את זה?! מהיא תמצית משנתך? 2. אינני אוהב שרוברט קיואסקי איננו מבהיר את היחס בין דמיון לבין עובדות בספרו אבא עשיר אבא עני. האם אבא עשיר הוא אדם אמיתי? האם אבא עני הוא אדם אמיתי? האם הם אמיתיים או חלקם אמיתיים וחלקם בדיוניים? התשובה איננה ברורה למיטב הבנתי. אינני רואה כל רע בשימוש בבדיון כדי להבהיר תובנות בנושא ניהול פיננסי. אבל יחד עם זאת חשוב להדגיש את הבדיון כךשכל הקורא את הספר ידע שמדובר בבדיון.לינקים אותם אני מביא במאמר זה מראים כי קוראים רבים שלאבא עשיר אבא עני מלאים ספקות באשר לשאלה האם ספר זה מכיל מסרים בדיוניים.גם אותי מדאיגה שאלה זו. 3. אינני אוהב שרוברט קיואסקי מפחית בערכם של הסיכונים המצויים באופן מולד בתוך האסטרטגיות להשגת עצמאות פיננסית. אני סבור כי בהמעטה בערך הסיכון, עושה קיואסקי שרות רע לקוראיו. על אנשים לדעת מהו הסיכון שהם לוקחים כאשר הם משתמשים באסטרטגיות פיננסיות עוד לפני שהם מתכוונים להחליט באופן מושכל אם להשתמש באסטרטגיה אם לאוו. תפקידו של קיואסקי הוא לא רק לשכנע. אלא גם לספק מידע חשוב.אני סבורכי ישנם זמנים באבא עשיר אבא עני בהם מאמצי השכנוע לוקחים את מרכז הבמה ומכסים על הצורך במתןמידע איכותי כדי לעשות החלטה נבונה. 4. אינני אוהב שקיואסקי גובה סכום כה גבוה עבור המשחק שלו, ולעיתים מפרסם את מוצריו באופן בוטה בספריו. דבר אחד הוא להיות יזם.דבר אחר הוא לנצל את התלהבותם של אנשים ללמוד כיצד להשיג עצמאות כלכלית. לא תמיד קל לעשות את ההבחנה הראויה. אני סבור כי נכון לומר כי רוברט קיואסקי מציע מוצרים רבים ושירותים אותם הוא מרבה מאוד לפרסם ואף לגבות מעבר לסביר עבורם.אם איננו חוצה את הקו, הוא לעיתים מצוי קרוב מאוד לקו שאותו אין לחצות. אני חוזר שוב.למרות שספריו אינם יקרים יחסית, המשחק יקר יחסית ולגבי הצורך בעלות כה גבוהה יש לי ספקות. נראה כיהעולם נחלק לשניים: 1) אלה שאין להם שום כישורי יזמות ולכן אינם מסוגלים ליצור מיזמים עסקיים מצליחים. 2) אלה (קיואסקי) שאינם רואים את הגבול ההגיוני לאסטרטגיות העסקיות שהם מפעילים. אני שבע רצון מהעובדה שרוברט קיואסקי הוא מצליחן, משום שאם לא היה כזה, הרבה אנשים שלמדו ממנו דבר אחד או שניים, לא היו נחשפים לתובנות שלו.אני ממליץ לקיואסקי להנמיך מעט את ריצתה של מכונת הכסף שהוא מפעיל, ואז יש סיכוי כי יותר קבוצות של עובדים בני המעמד הבינוני, יצטרפו לדעותיו. 5. אינני אוהב את גישתו של קיואסקי כלפי גישתו הזהירה מידי לחיים של האבא העני. לקיחת סיכונים איננה טובה ,אם כי לא תמיד. ניהול באופן בטוח, איננו תמיד רע. בני מעמד הבניים, אליהם פונה קיואסקי בספריו, יכולים לפעול במישור העסקי בהנחה שהם פועלים באופן הבטוח ביותר.במציאות הם מסתכנים בלא מודע ובגלל מידע לקוי, לטווחהארוך. קיואסקי עושה טוב בכך שהוא מנער את צורת החשיבה של אנשים רבים בסוגיה זו. יחד אם זאת , אני סבור כי קיואסקי טועה בקלות בה הוא משדר לנוהים אחריו נינוחות לגבי לקיחת סיכונים פיננסיים אפשריים.ניתן גם להבין מכך את גישתם הקלילה של קוראיו בקשר למהות לקיחת סיכון. במקרים מסוימים אנשים שואלים עצמם אם הם בכלל כשירים להיות לוקחי סיכונים רציונאליים. במקרים מסוימים אנשים שואלים עצמם שאלות לגבי השפעת החלטותיהם על משפחתם.ובמקרים אחרים, אנשים עסוקים מידי מכדי לבצע מחקר הכרחי לפני שהם לוקחים סיכון פיננסי. קיואסקי לא נותן מענה מספק לשאלותיהם של קבוצות אלה.מעבר להנחת היסוד שלא צריך לחשוש מלקחת סיכונים. |
