כאשר התברר הפער הגדול בין רווח יזמי לבין קבוצות רכישה בתחום המגורים - התחיל מיד "טרנד" של ארגון קבוצות רכישה וכל מתווך הפך בין לילה ליזם. כאשר השוק הופך להיות רווי ביזמים והפער בניצול ההזדמנות הופך להיות קטן ואף מינימאלי, השוק הופך להיות לא מעניין. כתוצאה מכך יזמים אשר חיפשו אפיקי רווח גדולים יותר נטשו, ומי שנותר הינם אותם משקיעים אשר מסתפקים ברווחים קטנים יחסית. דוגמא נוספת היא "שוק הדירות להשכרה". עד לפני כשנתיים כל מי שקנה דירה וחילק אותה או רכש אותה במחיר שוק הגיע לתשואה שנעה בין 6% - 10% לשנה על ההשקעה. כיום כאשר אנו רוכשים דירה להשקעה אנו מסתפקים בתשואה נמוכה מאוד אשר נעה בסביבות 1% - 3% לשנה בלבד. מצב זה נקרא "שוק רווי" - במילים אחרות כולם כבר שם. בעל נכס שמוכר את דירתו מחשב כבר את התשואה שהוא רוצה ו/או מעוניין לקבל ומוכר את הנכס כאשר התשואה מגולמת במחיר. |
|
כאשר השוק הופך לרווי הרווחים פוחתים משמעותית והסיכון כבר לא קיים מפני שכולם מבקשים השקעות מסוג זה. "היזם" כבר אינו נמצא בשוק זה, אלא מחפש את ההזדמנות הבאה בה הרווחים משמעותיים יותר. היזם מחפש "טרנד" או "עסקה" שהשוק לא מכיר או לא יודע על קיומה ואולי לא מבין בה. יוזמה וחשיבה זו מאופיינים "באי - ודאות". "אי - ודאות" היא החברה הטובה ביותר של היזם. נמצא אותה בכל שוק חדש אליו יכנס היזם. משיפרח השוק, יכנסו אליו גם אחרים עד שיהפוך לרווי. ומי יקצור את הפירות בסוף התהליך? אותו היזם שחושב אחרת ומכיר בעקרון אי הודאות ולומד לחיות לצידה באין מפריע. היזם רוצה ברווחים משמעותיים ואינו מסתפק בתשואות נמוכות אשר השוק מאפשר. כל אחד מאיתנו נתקל בהזדמנות או הצעה שנאלצנו לסרב לה. היזם מתקדם צעד נוסף ובוחן את גודל אי הודאות שלצד ההצעה ומתרכז בגורמים שיביאו לצמצום הסיכון ואי הודאות. בכל אחד מאיתנו מקננת אי הודאות באופן סמוי או גלוי. הידע הנרכש שלנו מאפשר להתמודד עם אי הודאות באומץ ונחישות ולקבל החלטה מושכלת. |
